סיפורו של עירד איזנבך

החיוך האכפתי

חשוב לי לספר לכם על דוב בעל החיוך השובב, עם האכפתיות הרבה לאנשים שסביבו. 

דוב (עירד) דאג לאנשים בכלל ולאנשיו בפרט. הוא היה משקיע את כל כולו בהכשרת אנשיו ובקשב לצרכיהם השונים. 

הוא היה הראשון להתנדב, באופן קבוע, להשתתף כקצין שמיצג את היחידה בבתי העלמין ביום הזיכרון. 

הוא מצא את עצמו מארגן פעילויות מטיול מדורי ועד הכשרה מדורית, אנשים אהבו אותו מאוד 

והוא היה דמות לחיקוי בכל מה שקשור להקשבה, אכפתיות, צניעות, אהבת הזולת וערכיות השירות לטובת המדינה.

דוב הבין את התרומה הרבה שלו לביטחון המדינה ולכן שמח להמשיך ולשרת גם לאחר תום תקופת התחייבותו – לנו היה חשוב שימשיך וכך היה.

מהלך במסילת ישרים

דוב (עירד) היה איש ישר. איש אמת ואיש אמונה, איש מעשה ואיש רוח. 

הוא היה חבר טוב ואדם נעים שרצית ותמיד היית שמח להימצא במחיצתו. 

דוב היה מהלך בחייו במסילת ישרים. 

גם אז היה דוגמה לאיש מידות ולדרך ארץ.