אריאל תמיד בכל שעה ובכל שלב בחייו היה נכון לעזרה בכל רמה שדרושה.
לא היה משנה אם מדובר באמצע הלילה, או בתקופה שראשו ורובו בישיבה או באמצע מחנה שהוא אירגן.
תמיד ברגע הראשון האפשרי הוא ענה וסייע עד להשלמת המשימה ברמה הכי גבוהה שניתן.
אריאל לא שיקף לעולם ולחברים מסביבו את כלל הנושאים בהם עסק באותו רגע שפנית אליו.
הוא תמיד היה כולו שלך ובשבילך.
תמיד חשב איך לפתור כל נושא עם כל הנדרש, עם כל הלב ובמסירות.
פעמים רבות כשהיינו צריכים את עזרתו לדאוג לפרטי הרישום הקטנים לקייטנות
של הדסים, או לחילופין לסיוע הנדרש מהמדריכים בסניף בני-עקיבא או לטיפול
בעזרה ישירה בנושא שיקל על שילוב בננו בקבוצת החברים, אריאל התגייס – ביום, בלילה, בחופש, שעה לפני או דקה קודם.
מה שעמד מול עיניו תמיד היה כוח הרצון האינסופי
ולכן הכל היה אפשרי – תמיד!
אריאל תמיד הפעיל בדיוק את מי שהיה יכול לעזור או שהוא בעצמו אירגן הכל
במידה ויכול היה. תמיד ידענו שלא קיימת משימה שמורכבת בשביל אריאל ושתמיד הוא ימצא את הפתרון הטוב ביותר, הכי מוקדם שניתן.
הגבורה של אריאל לדאוג לכל דבר ובכל שעה תמיד נתנה כוחות לכל מי שמסביבו וגם לנו, כי ידענו שאריאל נמצא בשבילנו ושהכל יסתדר.
גם כשנזכרנו מאוחר לשלוח הודעה ולבקש, ראינו איך אריאל שנייה עוצר, מוצא את הדרך הנדרשת להגיע למטרה, ודואג ומטפל מיד שנרגיש כי הכל בסדר.