סיפורו של יונתן דויטש

עכשיו זה ברור לי יותר מאי פעם – עם העם הזה אי אפשר להפסיד

נזכור לנצח

יהונתן, בנם של תחיה ואורי, נולד בכ"ה בתמוז תשס"א (2001).
יהונתן גדל והתחנך בבית שאן.
במהלך שנותיו בתיכון הדריך בתנועת "בני עקיבא", ובנוסף תמיד חיפש היכן להתנדב ולסייע.
בבית שאן קראו לו "מתנדב-על".
יהונתן סיים בהצלחה את לימודיו בישיבה התיכונית ודחה את גיוסו לצבא במספר שנים.
יהונתן הקים עם חבר ארגון בשם "תקוותנו" שעיקרו הוא בניית אחדות בין חלקי העם וראיית הטוב בבני אדם.
יהונתן התקבל ליחידת הקומנדו העילית "מגלן" ונחשב לאחד התצפיתנים הטובים ביחידה, היה אהוב מאוד על חבריו לצוות ועל כל סובביו.
ביום שבת, בכ"ב בתשרי, חג שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023) עם פתיחת מלחמת חרבות-ברזל, הגיעו יהונתן וצוות היחידה לקיבוץ נחל עוז וניהלו לחימה אינטנסיבית מול מחבלי החמאס.
יחד בלמו את הטבח בקיבוץ וחילצו את התושבים.
בחודשים הבאים לחם יהונתן בקרבות ברצועת עזה.

בז' באב תשפ"ד, 11.8.2024 בשעת צהריים הוא נסע על כביש 90 בדרכו לארוסתו אמונה.
כשהגיע לצומת מושב מחולה נורתה אש על רכבו ע"י חוליית מחבלים של החמאס, ויהונתן נהרג במקום והוא בן עשרים ושלוש.

מצפה לזכרו של יהונתן

עם העם הזה אי אפשר להפסיד!

אני נמצא עכשיו במשימה בכפר עזה.
קיבוץ שקיבל מכה קשה במלחמה הזאת.
אחת התושבות פה דיברה איתנו בטלפון והזמינה אותנו, במידה ואנחנו רוצים להתקלח אצלה בבית.
היום גילינו ששני ההורים של אותה תושבת נרצחו ועוד שני בני משפחה נרצחו גם ועדיין מה שהיה לה בראש כשהיא חוזרת לקיבוץ זה לא להתאבל אלא לחשוב איך היא מוסיפה טוב ונותנת לחיילים שבקיבוץ תנאים יותר טובים.
עכשיו זה ברור לי יותר מאי פעם – עם העם הזה אי אפשר להפסיד.
[מתוך מכתב של יהונתן לאחר הקרב בעוטף עזה]

חיוך בכל אתגר!