אני נמצא עכשיו במשימה בכפר עזה.
קיבוץ שקיבל מכה קשה במלחמה הזאת.
אחת התושבות פה דיברה איתנו בטלפון והזמינה אותנו, במידה ואנחנו רוצים להתקלח אצלה בבית.
היום גילינו ששני ההורים של אותה תושבת נרצחו ועוד שני בני משפחה נרצחו גם ועדיין מה שהיה לה בראש כשהיא חוזרת לקיבוץ זה לא להתאבל אלא לחשוב איך היא מוסיפה טוב ונותנת לחיילים שבקיבוץ תנאים יותר טובים.
עכשיו זה ברור לי יותר מאי פעם – עם העם הזה אי אפשר להפסיד.
[מתוך מכתב של יהונתן לאחר הקרב בעוטף עזה]