אריאל הי"ד, נולד בשושן פורים ודאג תמיד ליצור ולתת את היחס האישי לאנשים מיוחדים ולמשפחות שהתמודדו
עם מציאות של אין – הן בעבודה עם הילדים אותם חיבק ואהב והן בתמיכה בכל משפחה ומשפחה. אריאל הבין שהדרך לשאת על כפיים ילדים מיוחדים היא להיות שותף אמיתי.
תמיד היו לאריאל את הכוחות, ההבנה והשותפות בקושי, במאמץ ובחוויה המשותפת מתוך קבלה ושמחה בקיים.
אריאל תמיד דאג להיות חבר של כל ילד מיוחד. לא רק לקחת אחריות ולדאוג לכל פרט, אלא להבנות עולם שמעבר.
לגעת דרך הלב בלב של כל אחד מבני המשפחה – כל אחד בזמן הדרוש לו ובייחודיות שתיתן לו כל מה שהוא צריך.
אריאל יצר, קידם והציל עולם שלם – בראש ובראשונה עבור כל אדם מיוחד בדרך שהבהירה בענווה ובפשטות שכך צריך להיות, שאין אפשרות אחרת!
כי רק כך מתקדמים ובונים עולם מיוחד!
למידה והנצחה של הנופלים הם חלק חשוב מהזיכרון שלנו. הנצחת נופלים – זיכרון שהופך לדרך חיים משקפת את הערכים הללו.
אריאל אהב מאוד לטייל בארץ ישראל. תמיד יצא לדרך עם כובע טמבל , נעלי טימברלנד ותרמיל מלא בספרי קודש ללימוד היומי שקבע לעצמו.
בטיול שערכו אריאל וחבריו לעמק המעיינות כולם חששו לקפוץ למעיין ואריאל כמו מנהיג היה הראשון שקפץ ואחריו כולם קפצו.
חבר נוסף מספר :"אני זוכר שחזרנו מבית הכנסת ומנהלים שיחה אם יש בחירה חופשית.. בשלב מסוים אריאל שואל: "איך קנגורו אוהב גבינות ?".
אני מסתכל עליו והוא אומר לי:"עזוב אנחנו לא מסכימים ונשאר חברים" – לאריאל היה חוש הומור מאוד מיוחד!
באופן כללי, לימוד משנה לעילוי נשמת מחבר אותנו לערכים והמשכיות שבניהולה שלנו.
